שירותי המשרד:
– הנהלת  חשבונות
– פתיחת עסק
– הצהרת הון
– החזרי מס
– תכנון ויעוץ מס
– יעוץ פיננסי

תכנון מס:

בהתארגנות עסקית יש לשקול מה עדיף? חברה או עצמאי.

להלן דוגמא לתכנון מס :
עורך דין המרוויח מעל 84,300₪ לחודש האם כדאי לו להפוך לחברה בלתי מוגבלת?
התשובה היא: כן!

להלן החישוב המפורט:

* כעצמאי ישלם מס בשיעורים הבאים:

יוצא איפוא שתשלומיו למס הכנסה יהיו 28,409₪ לאחר זיכוי בגין תשלומיו לביטוח לאומי בסך 1951₪. תשלומיו לביטוח לאומי יהיו 12,635₪ שהם התקרה המקסימאלית.

כך שיוותר בידו 43,256₪ כמפורט להלן:

84,300
מס הכנסה          (28,409)
ביטוח לאומי         (12,635)
________
סה"כ נטו              43,256
*לפי טבלאות חודש 03/2010

לעומתו שכיר בעל שליטה (במידה ומקים חברה) ישלם את שיעורי המס הבאים:

בחברה נדווח על שכר של 18,250 ₪ ואת היתרה נחלק כדיבידנד.
יוצא איפוא ששיעור המס יורד מ 46.7% -58.7%  ל43.75% כמפורט להלן:
מס חברות         25%
מס על  דיבידנד 18.75%  = 25% * 75%
_________
סה"כ המס        43.75%
הרווח העיקרי נובע מירידת שיעור המס על שכבות ההכנסה 20,175₪  ו-40,410₪ שהם בהתאמה חיסכון במס של 2.97%  ו- 14.97%.

20,175* 2.97%    =    600₪
40,410 * 14.97% =   6,050₪
________
6,650₪ חיסכון חודשי במס.

6,650* 12 = 79,800 ₪ חיסכון שנתי במס.

בדיקה נוספת: שכיר בעל שליטה יוותר בידו נטו 13,300₪ בגין שכר ברוטו 18,250₪.

בגין יתרת הרווחים בחברה יוותר בידו נטו, לאחר תשלום מס חברות ומס על הדיבידנד 36,638₪, להלן החישוב:

סך הכל ברוטו                   84,300
משכורת לבעל שליטה       (18,250)
הוצ' ביטוח לאומי מעביד      (915)
___________
סה"כ רווח לאחר הוצ' שכר  65,135
25% מס חברות              (16,283)
___________
רווח בחברה                           48,852
25% מס דיבידנד                  (12,212)
___________
יתרה נטו לבעל שליטה           36,638

ההפרש יוצא אפוא, הכנסה נטו בחברה  49,938 ₪  =  13,300+36,638
לעומת, הכנסה נטו כעצמאי 43,255₪
__________
6,683₪ הפרש חודשי.
6,683₪ * 12 = 80,196 ₪ הפרש שנתי.

ייעוץ פיננסי

אנו מייעצים על השקעות בקופות גמל, קרנות השתלמות וקופות פיצויים, על מנת לקבל החזרי מס וגם לצבור כספים לפנסיה. אנו ממליצים על סוגי קופות הגמל ועל מסלולם.

איך להפוך למיליונר מבלי להתאמץ?
מפקידים 240₪ לחודש בקופת גמל שהם 2,880₪ לשנה, בהנחה שקופת הגמל במסלול מניות תניב תשואה של 10% לשנה, ההשקעה תניב לאחר 40 שנה מעל 1,000,000₪.

איך נקפיד על תשואה של 10% לשנה? בתקופת עליות נבחר במסלול מניות ובתקופה של ירידות נסיט את הכספים למסלול סולידי.

הפקדות לקופת גמל
שכיר בעל שליטה ששכרו מעל 187,200₪ בשנה יפקיד 16% בגמל ופיצויים כדלקמן:
המעביד יפריש 10,500₪ לפיצויים והיתרה בסך 29,952₪ לגמל .
החזר המס הצפוי הוא לפי שיעור מס שולי 30% בסך כ8,986₪.
אל נשכח כי השכר של בעל השליטה הינו 18,250₪ לחודש שהם 219,000₪ לשנה ושיעור המס השולי בגין הכנסה זו הינו 30%. במקרים שבהם שיעור המס גבוה יותר, ההחזר צפוי להיות אף גבוה יותר.

ייעוץ מס

שיפורים במושכר – הכנסה בידי המשכיר?

עפ"י פסיקת בית משפט (ראה ע"א 10839/05 פקיד השומה ב"ש נגד אליהו גרינברג ואח', פסק דין בר בנין רוני עמ"ה 1065/02 ופסק דין צבי וייס עמ"ה 1152/00),  נראה כי שיפוצים במושכר עשויים להיות הכנסה בידי המשכיר.

במקרים רבים קביעה זו נוגדת את ההיגיון הכלכלי החשבונאי והמשפטי כמפורט להלן:
הסתירה החשבונאית:
אם השיפוצים מהווים הכנסה מידי המשכיר, הרי יש הוצאה אחת ו-2 הכנסות: אחת אצל המשפץ והכנסה שנייה אצל המשכיר- זו סתירה חשבונאית!

לפי כללי החשבונאות מועד ההכנסות נקבע רק עם מימוש הנכס.כאשר הזכויות והחובות עוברים אל הקונה (עקרון מימוש ההכנסה).

לכן לפי הכללים החשבונאים ניתן לחייב את המשכיר בשווי יתרת השיפוצים המושכר,אם בכלל, רק במעמד החזרת הנכס לבעליו.

הסתירה הכלכלית
כל עוד הנכס תפוס ע"י השוכר שהוא אישיות משפטית נפרדת אין לחייב את המשכיר בעליית שווי הנכס, כי אין המשכיר יכול ליהנות מעליית ערכו,למוכרו או להשכירו במחיר גבוה.

מי שנהנה מהשבחת הנכס הוא השוכר במשך כל תקופת השכירות ולא המשכיר. והשוכר רשאי להפחית את השיפורים במושכר כנגד ההכנסה שהוא מייצר.

הסתירה המשפטית:
סעיף 3 ט' מתייחס לנכס שקיבל נישום ששווי עולה על הסכום ששילם בגינו.
כמצוטט : "מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות ובעת המימוש היה הפרש בין המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין המחיר ששילם אותו אדם "….

"(ב) בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים- כהכנסה לפי סעיף 2(1)"…

"(ג) בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה שקיבל בעל שליטה,או קרובו,מחברה שבשליטתו- כהכנסה לפי סעיף 2(4)".

לפיכך רק במקרה של מסירת המושכר "המשופץ" חזרה לבעליו ובמידה והמשכיר לא משלם לשוכר את יתרת שווי השיפורים במושכר, ניתן לחייב את המשכיר במס בגין יתרת שווי השיפורים במושכר.

בפסק דין פקיד שומה רמלה נגד צבי וייס עמ"ה 1152/00 נטען כי השיפוצים במושכר הכנסה בידי המשכיר עפ"י סעיף 8 ב. בטענה כי קיבל שכר דירה מראש במזומן ובתמורה הרעיונית שנתקבלה הוציא הוצאה רעיונית לשיפור הנכס.

אך אם נבחן טענה זו, נראה כי היא נוגדת את ההיגיון הכלכלי החשבונאי וגם המשפטי כמפורט להלן:
מבחינה כלכלית – המשכיר קיבל נכס תפוס לכל תקופת השכירות קרי,אין באפשרותו לממש אותו. ולכשיקבל אותו ישחקו השיפוצים במושכר וערכם הכלכלי יהיה נמוך.

מבחינה חשבונאית – המשכיר קיבל נכס פיקטיבי בברכת בית המשפט, וגרמו לו לשלם מס מראש על עסקה שלא שייכת לו (אין חוזה),כדלהלן:
1.מס הכנסה מחייב אותו להוציא חשבונית מס בגין שכר דירה בגובה סכום השיפוצים במושכר.
2.מס הכנסה מתיר לו לקזז כהוצאה הונית סכום שנכלל בחשבוניות מס ששילם השוכר,שהוצאו עבור השוכר .
מיותר לציין כי פעולה זו אינה חוקית מבחינה משפטית! אלא אם מבצעים הרמת מסך !
והרמת מסך מבצעים רק כאשר יש כוונת זדון עפ"י חוק החברות!
ואם מרימים מסך אז אין כל עסקה, כי אין אדם סוחר עם עצמו!
וגם לפי כללי החשבונאות – הנחת הישות החשבונאית הנפרדת – לא ניתן להעביר את השיפורים במושכר הרשומים על שם השוכר למשכיר כלאחר יד!

הסתירה המילולית
השיפוצים במושכר מהווים הוצאה ישירה בייצור ההכנסה, כי כגובה ההוצאה גובה ההכנסה. אם כך, לא ניתן להחיל את סעיף 8 ב.

להפך ניתן כאמור לטעון שזו הוצאה ישירה בייצור הכנסה,כלומר ללא הוצאה אין הכנסה ואזי הרווח הוא אפס, ואם הרווח הוא אפס גם המס הוא אפס!

"הסטירה המקצועית"
נראה כי מס הכנסה מזלזל בתבונה של העוסקים והיועצים שלהם. מצד אחד כופה על הנישום תקבול רעיוני של שכר דירה שניתן לפרוס אותו על פני שנים וליהנות ממדרגות מס נמוכות מידי שנה.

מצד שני,כופה על הנישום להוציא הוצאה הונית במזומן במקום כנגד הלוואה לאורך חיי תקופת הנכס.

הסתירה ההגיונית
ממתי הוצאה היא הכנסה?
אילו עצמאי היה משקיע בנכס שבבעלותו, האם עליית ערכו של הנכס עקב השיפוצים טרם המכירה הייתה חייבת במס?  לא , ודאי שלא!

אותו הדבר חל לגבי חברה. בעל השליטה המשכיר נכס שלו לחברה והחברה משפצת את הנכס לצרכיה – לא יהיה חייב במס גם אם ערכו של הנכס עלה ,אלא רק בעת החזרת הנכס לבעליו ובתנאי שהוא לא שילם את יתרת שווי השיפורים במושכר לחברה וזאת בהנחה שיש להם ערך כלשהו בעת החזרת הנכס.

הוכחה נוספת לסתירה החשבונאית היא כדלקמן:
נניח שהשוכר משלם 7000₪ שכ"ד לחודש והשוכר פונה למשכיר בבקשה להשקיע 3000₪ שיפורים במושכר.

המשכיר מסכים לוותר על 3000₪ מתשלום שכ"ד, כנגד תשלום ביצוע השיפוצים במושכר ע"י השוכר. הפעולות שירשמו בהנהלת החשבונות:

אצל השוכר:
חובה                                                 זכות
הוצ' שכר דירה     4000 ₪
שיפוצים במושכר  3000 ₪                 בנק  7000 ₪.

אצל המשכיר:
לחובת  בנק  4000 ₪  זכות הכנסות שכ"ד 4000 ₪.

יטען מס הכנסה כי כיוון שהמשכיר ויתר לשוכר ע"ס 3000 ₪  הוא מוסיף לו להכנסות 3000 ₪  כדי שיתאימו לסך 7000 ₪  עפ"י החוזה.

אולם נשאלת השאלה אפוא התמורה לחיוב של מס הכנסה  הניתן להוסיף הכנסה המגדילה את ההון ללא הוספת רכוש !?

אצל השוכר תירשם הוצאה בסך 3000 ₪ מבלי שהוא שילם על כך, הייתכן הוצאה ללא תשלום ?! ישיב מס הכנסה כי השיפורים במושכר הם הרכוש.

אבל הבהרנו כי השיפורים במושכר בוצעו ע"י השוכר והוא אוחז בהם כחוק כיוון שהוא שילם את עלותם, ולא ניתן להעביר אותם למשכיר כל עוד תקופת השכירות נמשכת.

דוגמא זו ממחישה כי שיפורים במושכר לא יהיו הכנסה אצל בעל הנכס בתקופת השכירות,אלא רק בעת החזרת המושכר לבעלים ורק בתנאי שהוא לא ישלם  את יתרת שווי השיפורים במושכר לשוכר, וזאת בהנחה שיש להם ערך כלשהו  בעת החזרת הנכס.

דוגמה נוספת  לשוכר שאינו מתנדב:

בעל שליטה רוכש קרקע ומחכיר את הקרקע לתקופה של 24 שנה לחברה שבשליטתו, החברה לוקחת הלוואה מהבנק בסך 1,000,000₪ ובונה על הקרקע מבנה ששווי 1,000,000₪ + ערך הקרקע. הבניין משועבד לטובת הבנק.

מס הכנסה טוען כי בעל השליטה הרוויח 1,000,000₪ ודורש מחצית מהסכום. נשאלת השאלה מאין יביא בעל השליטה את הכסף? אם ימכור את המבנה הבנק  ייקח אותו לכיסוי הלוואה. אולי אתם תעזרו לי לפתור את הבעיה?!

טלפון: 04-8707449   |   פקס: 04-8709839